החלטה בתיק ת"א 3122-07

עסקינן בהחלטה המתייחסת לתחולתו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

השאלה עליה נסב הדיון נוגעת למעמדה של החלטת קצין התגמולים, אשר דחה את תביעת התובעת להכיר בזכותה כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), [נוסח משולב] תשי"ט - 1959 (להלן: " חוק הנכים"), בשל העדר קשר סיבתי  בין הפגימות הגופניות להן היא טוענת לבין התאונה נשוא ענייננו - כהחלטה המהווה קביעה עפ"י דין לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים.

נתוני רקע:

התובעת ילידת  1955, שוטרת במקצועה. 

אין מחלוקת, כי בתאריך 11/12/03 נפגעה התובעת בתאונת דרכים (להלן: " התאונה") כאשר היתה בדרכה ממקום עבודתה במשטרת ישראל לביתה. כמו כן אין חולק, כי התאונה הינה תאונת דרכים אשר אירעה תוך כדי ועקב השירות של התובעת במשטרה.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, בעקבות התאונה נחבלה התובעת בראשה, בצווארה, בגבה, בכתף ויד ימין. לטענת התובעת, כיום היא סובלת מכאבי ראש ממושכים, סחרחורות, מגבלות בעמוד שדרה צווארי ומותני, וכן מכאבים בכתף ויד ימין  עם רדימות ונימולים, נפיחות והגבלה בתנועות היד.  בדיקת הדמיה העלתה, כי התובעת סובלת מפריצת דיסק בחוליות הצוואר עם לחץ על מערכת העצבים בחוט השדרה, כמו גם מקרע בשריר הכתף.

ההליכים בפני קצין התגמולים:

בעקבות התאונה הגישה התובעת לקצין התגמולים בקשה לתשלום תגמולים והכרה בזכותה כנכה לפי חוק הנכים.

ביום 22/7/04 הודיע קצין התגמולים לתובעת, כי לשם קביעת זכויותיה עפ"י חוק הנכים עליה להופיע לבדיקה רפואית. ביום 14/10/04 קיבלה התובעת הודעה נוספת מאת קצין התגמולים, לפיה היא מוזמנת להופיע לבדיקה בפני פרופ' ביאליק שהינו מומחה בתחום האורטופדיה. 

פרופ' ביאליק בדק את התובעת והפנה אותה לביצוע בדיקת תהודה מגנטית לכתף תוך ציון הדברים הבאים:

           "התבקשתי על ידי קצין התגמולים של משרד הבטחון לחוות דעתי הרפואית בתחום הכירורגיה האורטופדית בעניין הקשר שבין החבלות ביום 3.6.92 ו- 11.12.03 ובין בעיית כתף ימין עם קרינה לצוואר... בכל הבדיקות שעמדו לרשותי לא מצאתי עדות לנכות בצוואר או בכתף ימין הקשורה לחבלה השנייה (התאונה נשוא ענייננו מיום 11.12.03 - ג.ט.), למרות זאת כדי לוודא שלא נגרמה לה פגיעה בכתף ימין, אבקש להפנותה לבדיקת כתף על ידי תהודה מגנטית".

לאחר קבלת תוצאות הבדיקה אליה הופנתה התובעת, מסר פרופ' ביאליק את חוות דעתו לקצין התגמולים, ובה קבע כי:

           "אין לדעתי קשר החמרה או גרימה בין החבלות ביום 3.6.92 ו- 11.2.03 ובין תלונותיה על כאבי כתף ימין".

עם קבלת חוות הדעת של פרופ' ביאליק הודיע קצין התגמולים לתובעת, כי הוא דוחה את תביעתה להכיר בזכויותיה על פי חוק הנכים משום שלא נמצא קשר בין הכאבים בכתף ימין ובצוואר לבין התאונה.

טענות הצדדים:

במסגרת התביעה דנן שהוגשה לפי חוק הפיצויים עתרה התובעת מבית המשפט למנות לה מומחה רפואי בתחום האורטופדי לצורך קביעת שיעור הנכות שלה בעקבות התאונה.

הנתבעת, שהינה מבטחת השימוש ברכב בעת התאונה, טענה כי הקביעה הנ"ל של קצין התגמולים היא קביעה על פי דין במובן סעיף 6ב לחוק הפיצויים, ומשנקבע על ידי קצין התגמולים כי אין קשר סיבתי בין התלונות של התובעת לבין התאונה, הרי שקביעה זו מחייבת גם במסגרת ההליך המשפטי כאן.

לעומת זאת טוענת התובעת, כי החלטת קצין התגמולים נסמכת על חוות דעתו של פרופ' ביאליק בתור מומחה חיצוני מייעץ, ולכן חוות דעתו אינה בגדר קביעה של 'ועדה רפואית' כמשמעה לפי חוק הנכים. עוד טוענת התובעת, כי קצין התגמולים לא דרש מפרופ' ביאליק לבדוק את שיעור הנכות שנותרה אצלה, שכן כל שנדרש לעשות הוא להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי, ולשאלה זו בלבד. על בסיס שני אלה טוענת התובעת, כי אין לראות בהחלטת קצין התגמולים משום קביעה עפ"י דין לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים.

המסגרת הנורמטיבית: